ניירות עמדה משנת 2026

חזון לפיתוח יישובי הנגב

הכותב: ד"ר גדעון בן-דרור חבר בעמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי ביחד עם אריה הס, ינואר 2026

ינואר 2026

החזון לפיתוח

ויישוב הנגב

הצוות הירושלמי לקידום החזון לפיתוח ויישוב הנגב

ד"ר גדעון בן דרור

אריה הס

החזון לפיתוח ויישוב הנגב

המטרה:

להעלות לסדר היום הציבורי את נושאי ישוב ופיתוח הנגב על פי חזונו של דוד בן גוריון.

                                                                                   עמ' 4

מנופי הפיתוח:

1. ההיבט הכלכלי:                                 עמ' 5

הטמעת הסכמי אברהם בהקשר של פיתוח הנגב, אשר בבסיסם הקמת אזורי סחר חופשי בנגב לפי תחומי התמחות.

2. עידוד התיישבות:                               עמ' 9

לממש את התוכנית להקמת העיר כסיף (מנורה) בבקעת ערד, ולתכנן מהלך של הקמת 10 קיבוצים בפריסה רחבה בנגב.

3. חקלאות מדברית:                                  עמ' 11

 מחקר ויישום של חקלאות מדברית, עם פוטנציאל של יצוא החדשנות למדינות מתפתחות, מהלך בשיתוף מכון וולקני.

4. מרחבים וחוות סולאריות:                        עמ' 12

מרחבי הנגב מאפשרים פיתוח מסיבי של אנרגיות מתחדשות להפקת חשמל לישראל, וליצוא.

5. הקמת בית ספר תיכון בינלאומי              עמ' 14         

הפיכת בית ספר תיכון במועצה אזורית לבי"ס תיכון בינלאומי (עפ"י הדגם המוצלח הקיים בכפר הירוק).

6. העצמת המגזר הבדואי בנגב                   עמ' 16

בנגב קיימים 7 ערי פיתוח, שלוש מועצות אזוריות והפזורה. הרחבת הפעילות והניסיון שהצטבר במכון ריפמן ומשרדי הממשלה העוסקים בנושא .

ד"ר גדעון בן דרור

לשעבר סמנכ"ל בכיר לפיתוח ובינוי משרד החינוך,

חבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה,

לשעבר סגן יו'ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי,

חבר בצוות הקמת בית הספר הבינלאומי בכפר הירוק.

טלפון: 0522994127       מייל: gbdjerus1@bezeqint.net

מר אריה הס

לשעבר בכיר בהסתדרות הציונית,

מנכ"ל המועצה הציונית לישראל.

טלפון: 0523581798       מייל:

חזון דוד בן-גוריון לנגב – עיקרי הדברים

1. הנגב כלב המדינה:

דוד בן-גוריון ראה בנגב את המפתח לעתידה של מדינת ישראל – דמוגרפית, ביטחונית, כלכלית ומוסרית.

לשיטתו, בלי פיתוח הנגב לא תוכל ישראל לקלוט עלייה רחבה ולא תבסס ריבונות אמיתית.

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו".

2. יישוב הנגב כמשימה לאומית:

•      הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים.

•      פיזור אוכלוסייה ולא ריכוז במרכז.

•      יצירת רצף התיישבותי שמחזק אחיזה טריטוריאלית.

דוד בן-גוריון עצמו נתן דוגמה אישית כשעבר להתגורר בשדה

בוקר (1953).

3. פיתוח חקלאות בתנאי מדבר:

•      אמונה בכוח המדע והטכנולוגיה להתגבר על תנאי אקלים קשים

•      השקעה במחקר חקלאי, השקיה, ניצול מים מליחים

•      הפיכת המדבר לאזור יצרני

"המדבר אינו גזירת גורל – הוא אתגר".

4. מדע, חינוך והתיישבות חלוצית:

•      הקמת מוסדות מחקר ומדע בנגב

•      חינוך דור חלוצי חדש, אידיאליסטי ואחראי

•      חיבור בין השכלה גבוהה לבין פיתוח אזורי

(ברוח זו קודמה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

5. ביטחון וריבונות:

•      יישוב הנגב כערובה לביטחון הלאומי

•      נוכחות אזרחית כבסיס לשליטה ויציבות

•      שילוב בין צה"ל, התיישבות וחקלאות

6. שוויון חברתי וחזון מוסרי:

•      הנגב כזירה ליצירת חברה צודקת יותר

•      שילוב עולים חדשים, פיתוח הפריפריה

•      צמצום פערים בין מרכז לשוליים

לסיכום:

דוד בן-גוריון האמין שפיתוח הנגב הוא תנאי לקיומה, ביטחונה, וצדקתה החברתית של מדינת ישראל – ושבו ייקבע גורל הציונות.

מתווה לחזון כלכלי:

התיישבותי לפיתוח ויישוב  של חבלי הנגב לעשור הקרוב

אתגר החזון המוצע: משיכה וקליטת חצי מיליון מתיישבים חדשים בנגב.

מפעל פיתוח אסטרטגי מוביל למימוש חזון זה ויישוב ופיתוח הנגב.                                          

ייזום והקמת 25 אזורי סחר חופשיים ברחבי הנגב.   

כללית, מוצע לגבש ולקדם את יישום תוכנית אזורי הסחר החופשיים בנגב מתוך לימוד ויישום מודל אזורי הסחר החופשיים הפועלים בדובאי ואיחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות במפרץ.                           

בתמצית, בדובאי ואיחוד האמירויות פועלים כיום מעל 50 אזורי סחר חופשיים והם מהווים מודל חיקוי לאזורי סחר חופשיים רבים המוקמים ופועלים במקומות רבים בעולם.

לפי מודל אזורי הסחר החופשיים באמירות דובאי ואיחוד האמירויות,  כל אזור סחר חופשי מתמקד ומתמחה בענף כלכלי אחד או שניים. אזור סחר חופשי יכול לקום ולפעול

בשילוב עם נמל ימי, נמל תעופה, אזור תעשייה, ימה מלאכותית או אגם טבעי, מתחם מלונאות ותיירות, שמורת טבע, קרית מוזיאונים ומרכזי מבקרים, מתחמי סחר, מוסד אקדמי, שטח חקלאי, מטמנה של פסולת ואשפה, מחצבות ועוגנים נוספים.

בכל אזור סחר חופשי רשאים לפעול מפעלי תעשייה, בתי מסחר, רשתות שיווק, עסקים קטנים, חברות שירותים, מוסדות רפואה ובריאות, מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, סטרטאפים, גופים פיננסיים, כל עסק, מפעל או מיזם כלכלי הממוקם ופועל בתחום השיפוט המוגדר של אזור הסחר החופשי  נהנה משורה של הטבות נדיבות במיוחד: 

100% פטור מכל מס על יבוא ויצוא.

100% פטור מכל מס שהוא.

פטור מלא ממס חברות ל 50 שנה.

פטור מלא ממיסים לכל עובד ועובדת בכל עסק או מפעל הפועלים באזור הסחר החופשי.

100% אפשרות להעברת הון ורווחים לארץ המקור של בעלי העסק או כל מקום אחר  בארץ ובעולם,   

בראש כל אזור סחר חופשי פועלת רשות ניהול במעמד משפטי המקנה לה עצמאות מלאה והיא איננה כפופה לכל משרד ממשלתי, כל גוף ציבורי שהוא וכל רגולציה שהיא.

כל אזור סחר חופשי יכול לכלול גם שכונת מגורים.

כל רשות ניהול של אזור סחר חופשי רשאית לתת לעסקים באזור הסחר שבניהולה הטבות נוספות.

כל רשות של אזור סחר חופשי פועלת למשיכה, גיוס וקליטת מפעלים וגופים כלכליים לאזור הסחר החופשי שבניהולה.

מקורות מימון מפעלים ומיזמים בכל אזור סחר חופשי:

משקיעים מהארץ והעולם, חברות עסקיות, בנקים ומוסדות מימון אחרים מהארץ והעולם, חברות כלכליות של רשויות מוניציפליות, תרומות, מילוות, מענקים ותקציבי מדינה.

חלקה של הממשלה בייזום ומימון תוכנית אזורי הסחר החופשיים בנגב:

הקצאת משבצות קרקע לכל אזור סחר חופשי בדמי חכירה אפסיים.

הקצאת משבצות קרקע לבנייה למגורים לעובדים בכל אזור סחר חופשי.

הבטחת תקציב שנתי למימון פעילות הרשות לאזורי סחר חופשיים בנגב.

שדרוג מספר מכללות אקדמיות בנגב לאוניברסיטאות מחקר הכשרת 2 מיליון דונם לחקלאות וקידום גרעיני נח"ל והתיישבות להקמת עשרות כפרים חקלאיים חדשים בנגב. כמו כן, קידום והרחבה של ישובים עירוניים וכפריים קיימים.   

להלן רשימה ראשונית של אזורי סחר חופשיים מוצעים להקמה בנגב:

אזור סחר חופשי שדה תעופה רמון.

אזור סחר חופשי לבריכות דגים וחקלאות במים מליחים במשאבי שדה.

הכרזה על מצפה רמון ומכתש רמון כאזור סחר חופשי לתיירות, מלונאות ואומנויות, אזור סחר חופשי לתעשיות ביטחוניות.

אזורי סחר חופשי לתעשיות הייטק ומסחר בירוחם, דימונה וערד.

אזור סחר חופשי למיזמים ומפעלים בענפי האנרגיה הסולארית והמתחדשת באשלים.

אזורי סחר חופשי לייצור חשמל ומחזור פסולת ואשפה בשילוב עם מטמנות האשפה בנגב.

אזור סחר חופשי למוצרים ושרותים בענפי התעופה והחלל.

הכרזה על נמל אילת כאזור סחר חופשי. 

אזור סחר חופשי רפואי ישראלי – אמירתי בעוטף עזה.

אזורי סחר חופשי לחקלאות מדברית באזורים שונים בנגב, בערבה ומרחב ים המלח.

אזור סחר חופשי לחברות ייצור, שרותים ומסחר אמריקאיות.

אזור סחר חופשי לחברות תעשייה, שרותים ומסחר ממדינות הסכמי אברהם.

אזור סחר חופשי למכשור וציוד לחקלאות מדברית אזור סחר חופשי למוצרי טקסטיל ואופנה.

אזור סחר חופשי למוצרים, חומרי בנייה, מכשור, ציוד ומתקנים למשק הבנייה לכל השימושים.

אזור סחר חופשי למוסדות אקדמיים מהארץ והעולם.

אזור סחר חופשי לפרחים, צמחי מרפא ונוי מדבריים.

אזור סחר חופשי ללוגיסטיקה ומסחר.

אזור סחר חופשי לחלקי חילוף למכוניות.

אזור סחר חופשי לביו טכנולוגיה.

מעמד של אזור סחר חופשי למפעלי מים בנגב הדרומי.

מוביל מי ים מים תיכון או ים סוף להצלה ושיקום ים המלח במעמד של אזור סחר חופשי. 

מרכז רפואי אוניברסיטאי במעמד של אזור סחר חופשי באחת מערי הפיתוח בנגב.

מהלכים ראשונים לקידום תוכנית אזורי הסחר החופשיים בנגב:

ייזום וקידום הצעת חוק בכנסת: חוק אזורי הסחר החופשיים בנגב

הקמת רשות לאזורי סחר חופשיים בנגב.

הכרזה על 3 אזורי סחר חופשי ראשונים בנגב.     

האצת סלילת נתיב נוסף בכל צד בכביש הערבה לאילת.

 עידוד ההתיישבות בנגב:

הנגב מהווה פוטנציאל גדול מאוד ליישוב של מאות אלפי אנשים נוספים שכן הוא תופס כ-60% משטח מדינת ישראל אך מאוכלס כיום רק בכ-8% מהאוכלוסייה. להלן האפשרויות והאזורים העיקריים שבהם ניתן ליישב

כ - 500,000 אנשים נוספים איכותיים בדרום:

הרחבת ערים מרכזיות בנגב:

אלה כבר ישויות עירוניות בעלות תשתיות בסיסיות (תעסוקה, בריאות, חינוך, תשתיות פיזיות), מה שמקל על קליטה של אוכלוסייה גדולה:

✔️ באר-שבע

עיר הבירה והמטרופולין של הנגב, עם אוניברסיטה

(בן-גוריון), בתי חולים, תשתיות תעסוקה ותחבורה, מכללה אקדמית למורים, מוסדות תרבות, כמו כן הרבה חברות הייטק וסייבר.

ניתן להרחיב שכונות חדשות מסביב לעיר.

✔️ דימונה, ירוחם, מצפה רמון

ערים קיימות שיכולות לגדול בהרחבות עירוניות.

הממשלה מקדמת חיזוק תשתיות ופרויקטים כלכליים באזורים אלה.

הקמת יישובים/ערים חדשות לאורך צירי תחבורה:

תוכניות ממשלתיות כבר מקודמות ליישוב חלקים מרכזיים של הנגב: לאורך כביש 25 בין באר-שבע לדימונה .

הוועדה לתכנון והבניה מאשרת הקמת מספר יישובים חדשים לאורך הציר הזה, במטרה ליצור רצף התיישבותי ולחבר בין הערים הגדולות.

 ערים חדשות גדולות שמתוכננות או נדונות:

כמה ערים שמופיעות בתכנון או בדיונים ממשלתיים עם פוטנציאל לאכלס עשרות עד מאות אלפי תושבים:

 Tilaטילה

עיר חרדית גדולה צפונית ללהבים (מועצה אזורית בני שמעון). מתוכננת כ-50,000 יחידות דיור עבור כ-275,000 תושבים.

קאסיף (מנורה)

עיר חדשה שעתידה לקום בבקעת ערד ולאכלס כ-50,000 אנשים בשלב ראשון, עם אפשרות להגדלה בהמשך.

תוכניות להכנסת ערים נוספים

יש דיונים על הקמת 5-6 ערים/ישובים חדשים בציר בין באר-שבע לדימונה, כולל עיור של חבלים חדשי.

הקמת 10 קיבוצים קהילתיים

מהלך הדרגתי של הקמת קיבוצים קהילתיים שיוקמו על פי תכנון אסטרטגי עם פריסה במרחב, תוך התבססות על תעסוקה מודרנית וחדשנית.

שילוב פרויקטים סביבתיים ותעסוקתיים כדי שאוכלוסייה גדולה תוכל לגור בנגב. חשוב לא רק לבנות מגורים אלא גם:

לפתח תעסוקה משמעותית, תעשייה, הייטק, תיירות, אנרגיה סולארית ,השתלבות באזורי הסחר חופשי ועוד.

לתחזק שירותים חברתיים (בתי-ספר, בריאות, תחבורה ציבורית.

לבנות תשתיות מים, ביוב ואנרגיה

כמו בכל תוכנית התיישבות גדולה, ישנם אתגרים חשובים:

תשתיות בסיסיות  – מים, ביוב, חשמל וכו' ותשתיות

של מוסדות ציבור.

תעסוקה -  יצירת מקומות עבודה לאוכלוסייה הגדלה.

משיכה של תושבים - לוגיסטית וחברתית, במיוחד צעירים, משכילים,  ומשפחות.

לסיכום:

יש גם להיערך למתן תמריצים כלכליים כמו במחירי קרקע 0 או מופחת משמעותית, או במחירי הדירות.

כמו כן תמריצים בתחום החינוך, לילדי המתיישבים החדשים, ופטור משכר לימוד באוניברסיטה להורים ולבוגרים.

וכן, לתכנן את שילוב המתיישבים החדשים באזורי הסחר החופשי המבוססים על "הסכמי אברהם".

חקלאות מדברית בנגב היא אחד מסיפורי ההצלחה הייחודיים של ישראל, ומשלבת חדשנות טכנולוגית, מחקר מדעי והתאמה לתנאי אקלים קיצוניים.

תנאי הרקע:

אקלים מדברי–צחיח: מעט משקעים (פחות מ־200 מ״מ בשנה), חום קיצי כבד ותנודות טמפרטורה.

קרקעות דלות במים ולעיתים מלוחות.

מרחק ממרכזי אוכלוסייה ושווקים – אתגר לוגיסטי.

עקרונות החקלאות המדברית

חיסכון קיצוני במים:

השקיה בטפטוף (פיתוח ישראלי). 

שימוש במים מושבים (קולחים) ובמים מליחים.

בקרה חכמה על כמויות ההשקיה והדישון (פֶּרְטִיגַצְייה).

התאמת גידולים לאקלים:

ירקות: עגבניות שרי, פלפלים, מלפפונים.

פירות: תמרים, רימונים, זיתים, גפנים.

גידולים מיוחדים: עשבי תיבול, פרחים לייצוא, חוחובה ואלוורה.

טכנולוגיה וחדשנות:

חממות מתקדמות ובתי רשת.

חקלאות מדייקת (חיישנים, לוויינים, בינה מלאכותית).

פיתוח זנים עמידים לחום, מליחות ומיעוט מים.

מוקדי חקלאות מרכזיים בנגב:

חבל אשכול והבשור – "אסם הירקות" של ישראל.

הערבה התיכונה והדרומית – חקלאות מתקדמת וייצוא חקלאי.

רמת הנגב  – ניסויים חקלאיים, כרמים וגידולי מדבר.

פתחת ניצנה  – חקלאות בקנה מידה גדול בתנאי קיצון.

מחקר וחזון:

מכון וולקני, אוניברסיטת בן-גוריון ומרכז רמת הנגב לחקלאות מדברית מובילים מחקר עולמי.

החקלאות המדברית מממשת הלכה למעשה את חזון בן-גוריון: יישוב הנגב באמצעות מדע, עבודה וחדשנות.

חשיבות לאומית ובינלאומית:

ביטחון מזון למדינה קטנה ודלת מים.

ייצוא ידע וטכנולוגיות למדינות מדבריות בעולם.

חיזוק ההתיישבות והכלכלה בנגב.

4. מרחבים וחוות סולריות בנגב:

הקמת חוות סולריות בנגב היא חלק מרכזי ממעבר ישראל לאנרגיה נקייה ומתחדשת - הן ברמה ממשלתית, הן על ידי יזמים פרטיים והן בשיתוף עם רשויות מקומיות וחברות אנרגיה.

 למה בנגב? הנגב הוא אחד האזורים האידאליים לייצור אנרגיה סולארית בישראל:

שטחים פתוחים וריקים רבים, הרבה שעות שמש בשנה - גבוהות משמעותית מאשר במרכז הארץ.

קרקע מותרת לפיתוח מיזמי אנרגיה.

פרויקטים גדולים בפיתוח:

פרויקטים ממשלתיים ומסחריים -

1. הפיתוח של תחנות שתספקנה כ-250 MW בנגב:המשרד לאנרגיה קיבל אישור לתכנן ולקדם ארבעה מתקני PV  (פוטו־וולטאי) באזור ערבה שבנגב, כולל אגירת אנרגיה ופתרונות טכניים נוספים.

2.  פרויקט ענק של שכירת קרקעות:רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז להשכרת כ-28,000 דונם לניצולם לחוות סולאריות באזור רמת בקע.

3. מכרז ענק באשלים:חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת ניצחה במכרז להקמת מתחם לייצור חשמל סולארי ואגירת אנרגיה בסמוך לאשלים, בעלות של כ-117 מיליון ש״ח.

תחנות חזקות שכבר פועלות:

- תחנת כוח אשלים

התחנה בנגב בסמוך לאשלים היא אחת ממיזמי האנרגיה המתחדשת הגדולים בישראל. היא משתרעת על שטחים גדולים והשלבת טכנולוגיות PV יחד עם סוללות ואגירה מאפשרת אספקת כוח יציבה.

- תחנות אחרות באזור

בנוסף לאשלים, קיימים פרויקטים סולריים נוספים קטנים ובינוניים באזור, כולל פרויקטיי חברות פרטיות וקיבוצים

למה זה חשוב?

✅ אנרגיה נקייה: הפקת חשמל מהשמש מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים ומשפרת את איכות הסביבה.✅ אנרגיה מקומית וחסכונית: חלק מהפרויקטים מספקים חשמל ישירות לרשת הלאומית במחיר נמוך יחסית.  ✅ פיתוח אזורי: יצירת מקומות עבודה והזדמנויות כלכליות באזור הנגב.

לסיכום: הקמת חוות סולריות בנגב היא תהליך קיים ומתקדם, הכולל:

יוזמות ממשלתיות ואישורי מכרזים להקמת מתקנים בהיקפים גדולים.

פרויקטים שחלקם כבר פועלים (כגון אשלים) וחלקם בתכנון או הקמה מתקדמת.

שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ופתרונות אגירת אנרגיה למקסימום יעילות.

5. להקים  בית ספר תיכון בינלאומי:

בית ספר תיכון בינלאומי הוא מוסד חינוכי שמטרתו להעניק לתלמידים חינוך ברמה עולמית, המכשיר אותם לחיים, ללימודים ולעבודה בסביבה גלובלית ורב-תרבותית. מהותו חורגת מהעברת ידע אקדמי בלבד, והיא משלבת תפיסת עולם, ערכים וכישורים ייחודיים.

עיקרי המהות (Mission &Vision)

1. חינוך גלובלי ורב-תרבותי:

התלמידים לומדים בסביבה שבה נפגשים תרבויות, שפות ונקודות מבט שונות. הדגש הוא על סובלנות, דיאלוג בין-תרבותי, והבנה עמוקה של העולם כמרחב משותף.

2. תכנית לימודים בינלאומית:

לרוב מבוססת על מסגרות מוכרות כגון IB (International Baccalaureate) התוכנית שמה דגש על חשיבה ביקורתית, מחקר עצמאי, כתיבה ברמה אקדמית ופתרון בעיות מורכבות.

3. שפת לימוד בינלאומית:

ההוראה נעשית בעיקר באנגלית (ולעתים בשילוב שפות נוספות), במטרה להקנות שליטה גבוהה בשפה ולהכין ללימודים באוניברסיטאות מובילות בעולם.

4. פיתוח "אזרח עולם":

בית הספר שואף לטפח תלמידים בעלי אחריות חברתית, מודעות סביבתית, מחויבות לערכים אוניברסליים ויכולת לפעול בזירות בינלאומיות.

5. מצוינות אקדמית לצד חינוך ערכי:

שילוב בין הישגים לימודיים גבוהים לבין פיתוח אישי: מנהיגות, עבודת צוות, יזמות, יצירתיות וחשיבה עצמאית.

6. ניידות והכרה בינלאומית:

תעודת הסיום מוכרת במדינות רבות ומאפשרת המשך לימודים גבוהים ללא צורך בהשלמות משמעותיות.

בהקשר ישראלי:

בית ספר תיכון בינלאומי יכול לשמש:

•      גשר בין ישראל לעולם.

•      מוקד משיכה לאוכלוסייה איכותית, חוקרים, דיפלומטים ואנשי הייטק.

•      מנוף לפיתוח אזורי וחברתי.

•      פלטפורמה לחינוך משותף של תלמידים ישראלים ובינלאומיים .

בישראל קיימים כיום שני בתי ספר בינלאומיים :

1. בכפר הירוק, הפועל משנת 2014.

2. בגבעת חביבה, הפועל משנת 2021.

קיים ארגון בינלאומי בלונדון של בתי ספר בינלאומיים

United World Colleges (UWC) המאגד 13 בתי ספר בינלאומיים בעולם.

13 UWC Colleges

Wales, UK                   1962          Singapore         1971

BC, Canada                 1974          Swaziland         1980

New Mexico, US       1982          Triest, Italy       1982

Venezuela                  1988          Hong Kong       1992

Norway                       1995          India                   1997

Costa Rica                   2006          Bosnia                2006

Holland             2009          Holland             2010

אנו מציעים להקים בית ספר בינלאומי בנגב, המבוסס הן על חזון הסכמי אברהם לישראל והאזור, הן להשתלבות במאפיינים המיוחדים של בית ספר תיכון בינלאומי.

6. הבעיות והדילמות עם האוכלוסייה הבדואית בנגב

האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ־340 אלף נפש ומהווה כ־40% מתושבי האזור. מצבה מעורר מכלול מורכב של בעיות ודילמות – חברתיות, תכנוניות, כלכליות ומשפטיות – הנמצאות בלב המתח בין המדינה לבין האוכלוסייה הבדואית.

  1 סוגיית הקרקעות וההתיישבות

הבעיה המרכזית היא מחלוקת עמוקה סביב בעלות על קרקעות. חלק גדול מהבדואים מתגוררים בכ־35–40 כפרים בלתי מוכרים, ללא תשתיות בסיסיות כמו מים, חשמל, ביוב ודרכים. המדינה רואה בקרקעות אלו אדמות מדינה, בעוד שתושבים בדואים טוענים לבעלות היסטורית ומסורתית. ניסיונות להסדיר את ההתיישבות באמצעות יישובים מוכרים (רהט, כסייפה, חורה ועוד) נתקלים בהתנגדות מצד משפחות הרואות בכך ויתור על אדמות ואורח חיים.

2   פערים חברתיים־כלכליים

האוכלוסייה הבדואית סובלת משיעורי עוני גבוהים, אבטלה, הישגים לימודיים נמוכים ותלות גבוהה בקצבאות. קיימים פערים חריפים בתשתיות, בבריאות ובנגישות לשירותי מדינה. מנגד, המדינה מתקשה לייצר מנועי תעסוקה והשכלה המותאמים לאוכלוסייה צעירה, גדלה ובעלת מאפיינים תרבותיים ייחודיים.

  3 חוק, משילות וביטחון אישי

בעשורים האחרונים החריפה בעיית המשילות בנגב: פשיעה חמורה, החזקת נשק בלתי חוקי, גביית דמי חסות, ואלימות בדרכים. תושבים יהודים ובדואים כאחד נפגעים מהיעדר אכיפה מספקת. הדילמה היא כיצד לאכוף חוק וסדר מבלי להעמיק ניכור, תחושת קיפוח וחשדנות כלפי מוסדות המדינה.

  4 תרבות, זהות ומודרניזציה

החברה הבדואית נמצאת בתהליך מואץ של מעבר מחברה שבטית־כפרית לחברה עירונית. תהליכים אלו יוצרים מתחים פנימיים: מעמד האישה, חינוך בנות, סמכות מסורתית מול המדינה, ודור צעיר המחפש שילוב בכלכלה המודרנית. המדינה מתקשה לאזן בין כיבוד תרבות לבין דרישות חוק, שוויון וזכויות אדם.

5   דילמות מדיניות

הדילמה המרכזית היא בין כפייה להסכמה:

האם לפנות יישובים בלתי חוקיים בכוח או להמשיך בהסדרה איטית בהסכמה?

האם להשקיע בעיקר ביישובים עירוניים או לאפשר מודלים כפריים גמישים?

כיצד לשלב את הבדואים בנגב בפיתוח האזור (תעשייה, אנרגיה, חקלאות) מבלי להעמיק תחושת הדרה?

בעיות קריטיות לאורך זמן

1. תופעת הפזורה הבדואית המגיעה לכדי כ 120.000 בני אדם(מתוך כ 340.000 נפש,כולל אלה  הנמצאים ב 7 ערי הפיתוח וב 3 המועצות האיזוריות) .

2. מנהג איחוד משפחות בישובים ובפזורה הבדואית, לפיו קולטים נשים מרצועת עזה ומשטחי יהודה ושומרון, דבר המעורר בעיות בטחוניות וחברתיות רבות.

3. תופעת הפוליגמיה- תופעה אופינית לבדואים בנגב, לפיה גבר אחד מתחתן עם כ 4 נשים, הם מולידים עשרות ילדים,הנתמכים על ידי הביטוח הלאומי, אך יוצרים בעיות קשות של חוסר חינוך ומעורבות בסוגי אלימןת ופשע רבים.

סיכום -הבעיות עם הבדואים בנגב אינן רק בעיות חוק או תכנון, אלא סוגיה לאומית ארוכת טווח. פתרון בר־קיימא מחייב שילוב של אכיפת חוק נחושה, השקעה עמוקה בחינוך ותעסוקה, הכרה תרבותית, ודיאלוג אמיתי עם הנהגה מקומית. ללא מהלך כולל, הפערים והמתחים צפויים להחריף ולפגוע בכלל תושבי הנגב. בנושאים אלה,ונוספים, עוסק "מכון ריפמן" .