מאמרים

ד'ר גדעון בן דרור

כלכלה אקולוגית ועצמאות אנרגטית

בכלכלה הקיינסיאנית      הממשלה היא המובילה את הפיתוח הלאומי והצמיחה הכלכלית,והיא צריכה להתערב בשווקים כדי ליצור ביקושים. בכלכלה הניאו-קלאסית הערכים המובילים הם של שוק חופשי ופתוח, צמיחה כמטרת על, והממשלה מתפקדת כרגולטור. גם המשבר הכלכלי של שנת 2008 ואילך לא זעזע את יסודות המדיניות הזאת, על אף שהיו ממשלות שהזרימו סכומי עתק לגופים פיננסיים פרטיים שאינם שואפים לקידום חברתי אלא למיקסום הרווח. במעבר מכלכלה קלאסית לכלכלה ניאו-קלאסית ניסו ממשלות רבות במערב לפתח את דגם "מדינת הרווחה" כיעד חברתי, דבר שנחלש כאשר החוסן הכלכלי של המדינות התרופף.

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 התווסף מרכיב נוסף בעל משמעות רבה, והוא – הנושא האקולוגי, בעיקר בשני היבטים עיקריים: (1) התחממות כדור הארץ מחד, (2) בעיית השימוש במוצרים פיזיים (קרקע, מים, מוצרים תת קרקעיים ומתכות יקרות) מאידך.

לכאורה, אין בעיה של זמינות משאבים אלא של הפקתם: התפלת מי האוקיינוסים עשוי לספק מים באופן מלא במחיר סביר, ובקרקע הפלנטה של כדור הארץ יש משאבי מחצבים רבים, כולל האפשרות להגיע למקורות נפט וגז טבעי ע"י קידוחים במים עמוקים באוקינוסים, באמצעות טכנולוגיות קיימות וזמינות.

אולם, במקביל מתחולל תהליך של העלייה בתוחלת החיים בעזרת אמצעים רפואיים מתקדמים, והריבוי הטבעי הגובר עם העלייה ברמת החיים, כמו גם התפתחותה של חקלאות מודרנית המספקת יותר מזון מיחידת קרקע מעובדת נתונה. גם תופעות של עליה מסיבית (לישראל) או הגירה מסיבית (אל מדינות באירופה ובארה"ב) יוצרים מצב של עיבוי דמוגרפי היוצר ביקושים אורבניים חדשים.

כתוצאה מכך, מתחולל תהליך מואץ של פיתוח אורבני ושל בינוי מסיבי, וסלילת כבישים ומסילות הצורכים שטח, אוטמים את הקרקע, תופסים שטחים פתוחים וכן נגרם זיהום קרקע ואויר עקב העלייה המסיבית של רכב ממונע מזהם. ובנוסף, מדינות גורמות לסכסוכים עם רעותן על שטחי מחצבים, על שטחי דייג בימים, על מקורות מים של נהרות וימות, וכדומה.

הכלכלה המודרנית אינה מכירה בגבולות לאומיים, כי היא גלובלית, אינה עוצרת בגבולות מדיניים, ומשתמשת באאוטסורסינג לגיוס כוח אדם על מנת לצמוח ולטפוח. אולם "צמיחה" אינה רק תל"ג ותמ"ג, יותר מסים ויותר מקומות עבודה, אלא גם איכות סביבה ואיכות חיים בראיה לטווח ארוך. הכלכלה האקולוגית מניחה, שלא צריכה להיות דיכוטומיה בין צמיחה כלכלית לבין הפקת משאבים והשימוש בהם לאיכות אקולוגית טובה יותר.

עדיין יש תחנות ענק לייצור חשמל המבוססות על דלק פחמי, ולא סולרי. מפעלי תעשיה רבים בעולם עדיין מופעלים בפחם, מזוט ונפט. תחליפי נפט – כמו מכוניות בהפעלה חשמלית, או תחליפים ביולוגיים (כמו תירס ואצות) אשר יהיו זמינים אולי לשנת 2030, הם עדיין בפיתוח ולא ברורה עדיין האפקטיביות האמיתית שלהם. הרי ברור שהביקוש לנפט בסין יקפיץ חזרה את מחירו בעולם לגובה של 110$ לחבית(לעומת 87$ כיום),כל זאת כבר בשנת 2015,תהליך אשר ילך ויחמיר לקראת 2025.

מצד אחד מדברים על הצורך לחזור ל"תיאורית קיינס" הגורסת מעורבות ממשלתית עמוקה, ומצד שני הגישה הקפיטליסטית והגלובליזציה אינם סובלים התערבות ממשלתית בכוחות השוק, וגם החוגים לכלכלה ומינהל עסקים באקדמיה, עדיין מקדשים את הרציונל הכלכלי כפקטור עיקרי.

אשר על כן, נדרשת מדיניות אסטרטגית חדשה בראיה הוליסטית של כלכלה אקולוגית, אשר מאפשרת צמיחה כלכלית על יסודות אלטרנטיביים, מאוזנת

ומשולבת. גישה זאת מניחה, שכל 1% של צמיחה כלכלית צריכה להצביע על מקורות מתחום איכות סביבה – אנרגיות מתחדשות, קלינטק, מיחזור, בניה ירוקה, ומינוע נקי.

זאת מדיניות הפועלת לטווח ארוך, לחומש ולעשור, אשר תהווה מנוף לרה-ארגון כלכלי וסביבתי לשנות ה-2040-2030 במטריצה משותפת של צמיחה, מקורות ושימושים. גם תחומי האקדמיה, המחקר והפיתוח צריכים להיות מכוונים בהתאם למטרות על אלה.

ומספר דוגמאות לגבי ישראל: (1) התפלת מים – בינוי מסיבי של מתקני התפלה באיזור אשקלון ואשדוד (לאספקת מים מהמרכז דרומה), לסגור את המוביל הארצי, כאשר הכנרת תספק מים בעיקר לצפון הארץ. (2) הקמת חוות סולריות ענקיות בנגב לאספקת חשמל, ולחדול מיד מהקמת תחנות חשמל מבוססות פחם ומזוט. גם אזור מעלה אדומים מתאים ליוזמה כזאת. וכמו כן, הקמה מסיבית של טורבינות רוח בגולן. (3) ירושלים – עם הפעלת הרכבת הקלה(2011) המופעלת בחשמל, יש להמשיך ולקבוע יעד של "עיר ללא נפט" עם תימרוץ המעבר של רכב פרטי לחשמלי, וכן להקים מרכזי מחקר ופיתוח "ירוק" שיהוו בסיס לקידום חוסנה כבירת המדע של ישראל . (4) טיפול באשפה – הפרדה הטמנה ומיחזור(פארק חיריה כדגם),כולל הפקת אנרגיות.(5) בניה ירוקה ושימור אנרגיה.

מהלכים כאלה יכולים להוות תשתית תכנונית טובה להגברת העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל, אשר תתבסס על אנרגיות סולריות, טורבינות רוח, התפלת מים, אנרגיות מגלי הים,ובניה ירוקה. ובמקביל – לבצע את המדיניות הלאומית של העדפת הנגב והגליל ע"י עצירת הבינוי בישובי המרכז, שיתרום להפחתת תפיסות קרקע ב"שלמת בטון ומלט" ויגרום להפחתת זיהום הסביבה.

ד"ר גדעון בן-דרור

לשעבר סמנכ'ל פיתוח ובינוי במשרד החינוך, חבר המועצה הארצית לתכנון ובניה, ודירקטור ברשות לפיתוח ירושלים

​